טיפול משפחתי:
קשה לקרוא לזה גישה, כי למעשה זה לקט של תפיסות שונות בטיפול. התפתחותית, דינאמית, מבנית ועוד. האופן בו מתרחש הטיפול, כאשר בני המשפחה או חלק ממנה נמצאים בחדר הוא. הטיפול במשפחה התפתח בתחילת המאה ה- 20 כחלק ממגמה כללית של תפיסת האדם כחלק מסביבתו. ניתן להתייחס אל היחיד כאל תת מערכת או כאל חלק ממערכת אבל מוכרחים להביא בחשבון את השלם (מינושין, 1982). התייחסות לחלק בנפרד מהשלם, הינה כמו להתיחס לרקדן בלי הריקוד (1928, .(Yeats השיטה מאוד מעולה בכל הגילאים ומאוד אפקטיבית למתבגרים.
מערכת משפחתית היא כמו תיבה סינית, הפרטים הם חלק ממשפחה, שהיא חלק ממערכת מורחבת, שהיא חלק מחברה. מאחר ותקופת ההתבגרות לא מתקיימת בנפרד מההקשר החברתי-תרבותי, הרי שגם הטיפול בבעיות הקשורות בהתבגרות צריך להיעשות בתוך ההקשר החברתי שיצר ומשמר אותן (Fishman 1988, Bateson, 1979) מחקרים רבים מאשרים שהטיפול המשפחתי הינו ההתערבות הטיפולית היעילה ביותר בטיפול במתבגרים (ר' גם: 1978, Baker, Rosman & Minuchin Goldenberg & Goldenberg, 1985).
