טיפול באמצעות קרמיקה וחמר:
הטיפול נועד לילדים עם מגוון רחב של קשיים רגשיים.
חמר הינו חומר שמשמעותו הרוחנית עבורנו הינה- אדמה. חמר בשימוש של בני האדם מאז בריאת העולם: כלים, לבנים,פסלים של דמויות וכו'. אנתרופולוגים (מדע על תרבויות והיסטוריה) מדברים על המשמעות האדירה של יצירות מחמר הן כסמלים בתרבויות שונות והן כמגשרים בין עולם המציאות והעולם הפנימי של האדם. הביטוי דרך עשייה בחמר אינו מצריך מילים ודרך תקשורת לא מילולית שמתאפר עבוד רגשות ומתן ביטוי לעולם הפנימי. לפעמים זאת היא הדרך היחידה כשהמילים לא מוצאות את דרכן החוצה. לכן לשיטה הזו פוטנציאל תרפויטי משמעותי הן בטפול פרטני והן בטפול קבוצתי ומשפחתי. להבדיל מחומרים אחרים עצם המגע עם חמר מעורר בנו משהו שנמצא ביסוד קיומנו, בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לא. יתרון נוסף של עשייה בחמר הינו למידה מהירה וסלחנות של החומר. במילים אחרות, קל מאוד ליצור משהו מעניין גם אם זה לא בדיוק מה שהתכוונו אליו, הגלזורה והצבע "מעגלים את הפינות" וקבלנו משהו שאפשר להתפעל ממנו ומעצים כוחות ותחושת היכולת של הבן אדם.
טיפול באמצעות קרמיקה מסייע גם לפיתוח יכולת ארגון ותכנות, דחיית סיפוק ובקרה עצמית. היות ויש מספר שלבים ביצירה (פיסול, יבוש, שריפה, צביעה ועוד פעם שריפה), לעיתים מגיעים לתוצר מוגמר רק אחרי 3 מפגשים ואז מקבלים אותו הביתה. הניסיון הקליני שלי בתחום מעיד שרוב הילדים מתחברים לזה בקלות ולומדים להחזיק בראש את כל התהליך.
לדוגמה: ילדים חושבים על הפגישה עוד לפני ובאים עם רעיונות, זאת אומרת שיש עבודה רגשית לפני שעת טיפולית. הם לומדים לאחז ברעיון שלהם תוך כדי שעת טיפול, לפעמים ילדים מגלים קושי בזה, כי "קופץ" פתאום רעיון אחר ואנחנו באמצע של הקודם וזאת נקודה שעובדים עליה בהתאם לקצב של הילד. ילדים לומדים אפילו להיפרד לתקופה מהיצירה כשהיא עוברת שלבים הטכניים הנדרשים (יבוש ושריפה בתנור). זאת גם תקופה חשובה, הם חושבים על יצירה וחשיבה הזאת בונה יכולת המשכיות של העשייה, כי רוב הדברים בחיינו לא מתחילים ולא נגמרים ברגע.
על פי ניסיוני, סוג טיפול זה אטרקטיבי לילדים והם מאוד שמחים להגיע ולמפגשים מסוג זה. הגישה משתלבת היטב עם סוגים אחרים של טיפול, הפיסול בקלות עובר לשיחה ולמשחק ובנוסף ההורים מקבלית הדרכה. הדברים שילדים עושים נשארים איתם לתקופה ארוכה וממשיכים להוסיף לרווחה הנפשית גם אחרי הטיפול.
